למה אני לא מפחדת מבינה מלאכותית?
כשהתחילו לדבר על ה-ai דיברו על זה שהעולם עומד להשתנות. הרבה אנשים נכנסו לפאניקה ופחדו שהבינה הזו תחליף אותם ולא תהיה להם עבודה, או פרנסה. הרבה מעצבים גרפיים חששו לגורלם. ואני ביניהם.
אבל במציאות, העבודה עם ai, גרמה לי להרגיש הרבה יותר בטוחה בעצמי, ביכולות הייחודיות שלי, במקצוע שלי וכן בעתיד שלי.
נרשמתי לקורס ai למעצבים גרפים, למדנו: midjourney 'leonardo ai, aircraft ai, וידאו, הנפשות, צ'אט gpt שעוזר לי לחדד ולמנף את המלל והמסרים שלי.
מה שבאמת הפתיע אותי יותר מהכל היו הכלים שהתווספו לפוטושופ, תוכנת הלחם והחמאה של כל מעצב, ופתאום תיקון תמונות קרועות, חלקים חסרים, בתמונות דהויות וישנות (מה שלקח שעות וימים והמון טרחה) הפך לעבודה של כמה דקות, עם תוצאות מרהיבות ברוב המקרים, כולל הפיכת תמונות שחור לבן לצבעוניות.
עיצוב טוב, תלוי בדמיון, יצירתיות, חשיבה שונה, אבל מדויקת לקוח, ועשיה מאוד מדויקת של יצירת עולם שלם במרחב מוגדר, למטרה מאוד מסוימת. לזה הבינה לא יכולה להגיע. יש דברים שהם הרבה מעבר למספרים ונתונים ומידע, הם נולדים ממעמקי הרגש, ממה שמניע אותנו. אנחנו יוצרים את העולם שגורם לאנשים להזדהות ולהתחבר ולהרגיש שייכות למותג, דבר שרק יד אנושית יכולה ליצור.
המוטו של העסק שלי הוא ״בואו יחד נצעד עד הקצה כדי שנוכל לעוף…״ והבינה המלאכותית נותנת לי את הכנפיים בשביל באמת להמריא, לדייק את העיצובים שלי, להביא את הדברים שיושבים בדמיון שלי לכדי מימוש ועיצוב, לקצר תהליכים סיזיפיים ומעייפים ובעיקר להשאיר את רוב המקום ליצירתיות, ויצירה שלא יודעת גבולות.
בתחושה שלי מי שלא יצטרף לעולם ה ai ובקרוב עלול למצוא את עצמו לא רלוונטי לעולם שבו הוא נושם, יוצר ומתפרנס.
כל יום אני לומדת משהו חדש, מעזה לצאת מאזור הנוחות ולנסות, לשנות, טיפה.
מה יכול לקרות? מקסימום זה יצליח ויהיה טוב.
